טלפון 04-6562041  וואטסאפ 052-2846748
ריפוי בעיסוק לילדים במשגב
A A A

סרבול מוטורי

טיפול במים לילדים/מבוגרים עם מסורבלות מוטורית

סקירה ספרותית - כתבה: נטע אהרוני



המים משמשים לריפוי וטיפול כבר אלפי שנים. הידרותרפיה מוגדרת כשיטת טיפול בבריכה, המיועדת לשיפור תפקודו של הפרט בכל תחומי החיים Campion, 1991), מתוך: קוזי-גופנא וסטוצ'ינר, 1998).
תפיסה זו תואמת את הגישה הכללית בריפוי בעיסוק הרואה כמטרתה לאפשר לפרט לתפקד באופן אופטימלי בכל תחומי החיים: עבודה, משחק, פנאי ופעילויות SELF-CARE למרות מגבלתו וזאת תוך שימוש בפעילות המשמעותית למטופל ובהתאמת הסביבה לצרכיו ויכולותיו (קוזי-גופנא וסטוצ'ינר, 1998).

הטיפול בבריכה מסייע למטופל להגיע לתפקוד אופטימלי בזכות האלמנטים הייחודיים של המים, המאפשר ביצוע תנועות איכותיות יותר ונרחבות יותר

( Jhonson, 1998, בתוך: קוזי-גופנא וסטוצ'ינר, 1998).

 

מטרות הטיפול מותאמות לכל מטופל בהתאם לקשייו בתפקוד מחוץ למים כאשר קיימת התייחסות ספציפית לקשיים של כל מטופל בתפקודו בחיי היומיום (זרצקי ובר, 1999).
השחייה מהווה חלק מהחינוך הגופני לילדים.
השחייה חשובה להישרדות, כושר גופני והנאה ( Elkington, 1978, בתוך: קוזי-גופנא וסטוצ'ינר, 1998). הפעילות במים נתפסת על ידי הילדים, משפחתם וסביבתם כפעילות נורמלית שבה עוסקים ילדים רגילים ועל ידי כך מחזקת את התפיסה כי ילדים עם מגבלה יכולים להשתלב בחיים הרגילים. ביצוע פעילות נורמלית כשחייה מחזקת את הדימוי העצמי והביטחון העצמי של ילדים אלה (זרצקי ובר, 1999).

לשחייה במיוחד, יש יתרונות גדולים בסיוע לילדים בעלי קשיים קואורדינטיביים מאחר שהם מקבלים את תמיכת המים בזמן בו הם מתנועעים בבריכה. (בון, 2005) ילדים אשר שוחים בהתאם לתכניות השחייה הטיפוליות כגון שיטת האליוויק (Halliwick), מבצעים פעילויות כגון אלו המתוארות להלן:

  • פיתוח שליטה בנשימה באמצעות למידה כיצד לנשוף אוויר מתחת למים.
  • למידה של הליכה, קפיצה ותנועה מאופקות, בבריכה.
  • למידה של כניסה בטוחה אל המים, מצידי הבריכה.
  • פיתוח ציפה בשליטה ושמירה על שקט ושלווה בעת השהות במים.
  • פיתוח תחושת ביטחון במים באמצעות מיומנויות שחייה. (בון, 2005).



הפעילות במים כאמצעי להתערבות טיפולית מתמקדת בכמה היבטים עיקריים (זולברג, 2004):

 

- עבודה על מודעות לגוף ועל דימוי גופני:

 

ההתייחסות לעולם הסובב את האדם תלויה בדימוי הגוף. אם ההיכרות עם הגוף אינה מושלמת, כל פעולה הקשורה בהכרה זו תהיה לקויה. תחושת "האני" קשורה ליחסים במרחב האישי והכללי, כאשר ההתייחסות למרחב מבוססת על הגוף כמרכז. הפעילות במים מאפשרת למטופל לחוות אפשרויות תנועה חדשות, והתרגול במרחב האישי והכללי במים תורם גם לשיפור מודעות הגוף.


- שיפור התפקוד הכללי של מערכות הגוף:


מערכת הנשימה: מעצם השהייה במים קיים לחץ מתמיד על בית החזה והריאות, מה שמשפיע לחיוב על תפקודי מערכת הנשימה. הפעילות במים מעלה את מודעותו של המטופל לתהליך הנשימה, לקצב שלה ולאורכה (ברגמן והוצלר, 1996). בנוסף, הפעילות במים מאפשרת לעבוד גם על שיפור סבולת לב-ריאה.


שיפור חוזק השרירים והסיבולת שלהם: המים יוצרים התנגדות לתנועה אקטיבית בכל המישורים, וכך מתאפשרים תרגול ואימון שרירים ומפרקים. תרגול זה ניתן לבצע בתנועות של כל הגוף (שחייה, הליכה) או בבידוד תנועות איברים תוך שימוש בנקודות אחיזה בעזרת קיר (ברגמן והוצלר, 1996).


תפקוד עצבי-שרירי הנוגע בעיקר לשיפור הקואורדינציה ושיווי המשקל: הפעילות במים מציעה דרכים שונות לעבודה על ליקויים מסוג זה. היתרון בפעילות במים בתחומים אלה טמון בכך שקיימת האטה של שלבי התנועה השונים (כתוצאה מהתנגדות המים) ומתאפשרים תנאי 'לימוד' יעילים יותר. בעיות קואורדינציה וקשיים בשמירה על שיווי משקל ניתנים לטיפול במים על ידי תרגול מעברים ממצב גופני אחד לאחר בווריאציות שונות, שינויי כיוון בתנועה , שינוי קצב, שינויי סגנון תוך כדי התקדמות וכו'. תרגול כזה ישפיע גם על מודעותו של המטופל למשוב הקינסטתי המתקבל תוך כדי ביצוע. (זולברג, 2004).


היבט נפשי ורגשי: הפעילות במים תורמת גם לשיפור התפקוד בהיבט הרגשי (זולצר, 2004). פעילות הכרוכה בהנאה ובתחושת 'הצלחה' חשובה ביותר לילדים בעלי ליקויים שונים (הן במישור הרגשי והן במישור הגופני. היכולות הגופניות החדשות אליהן יחשף הילד במים יהוו לגביו חוויות הצלחה וסיפוק אשר יחזקו את ביטחונו העצמי ויגבירו את נכונותו להתמודד גם עם נסיונות לא מוצלחים.

 

 

רשימת מקורות

 

בון, מ. (2005). סיוע לילדים עם דיספרקסיה. פרק 8, 96-97. קרית ביאליק: הוצאת ספרים "אח" בע"מ.
ברגמן, א. והוצלר, י. (1996).על שיקום במים. רמת גן: דפוס אלף אלף בע"מ.
זולברג, ג. (2004). יציבה ותנועה. ליקויי יציבה ומגבלות במערכת התנועה. אבחון מניעה וטיפול. ישראל.
זרצקי, א. ובר, ו. (1999). "השימוש במחשב כאמצעי לצמצום הפרעות בקשב וריכוז". סוגיות בחינוך מיוחד ובשיקום, כרך 14 (2), 34-40.
יזדי- עוגב, א. (1996). הפרעות בקשב (הפ"ק): הבהרת הגדרות, הקשר לליקויי למידה ומאפיינים חברתיים ופסיכומוטוריים. בתוך: לידור, ר. ונ. אפרתי (עורכים). ספר המאמרים של הכינוס הבינלאומי השני, הכשרת מורים: שמרנות, התפתחות וחדשנות, מס' 2. ישראל: משרד החינוך התרבות והספורט, גף להכשרת עובדי הוראה – מכון מופת, 623-635.
יזדי-עוגב, א. (1997). הפרעות בקשב, ליקויי למידה ומאפיינים חברתיים ופסיכומוטוריים. הד הגן, ד', 357-359.
יזדי-עוגב, א. (2000). מודל לקידום ילדים עם קשיים מוטוריים בקהילה. דו"ח מספר 15. אוניברסיטת בר-אילן, ביה"ס לחינוך – המכון למחקר ולחינוך קהילתי.
קוזי-גופנא, ש. וסטוצ'ינר, ט. (1998). ההידרותרפיה ככלי לטיפול בריפוי בעיסוק. כתב עת ישראלי לריפוי בעיסוק, כרך 7, 208-226.