טלפון 04-6562041  וואטסאפ 052-2846748
ריפוי בעיסוק לילדים במשגב
A A A

סביבה מקדמת התפתחות

כתבו: עדי שטרן בכרך ונטע אהרוני- מרפאות בעיסוק התפתחותיות


המאמר הנוכחי עוסק בפעילויות וסביבה מקדמות התפתחות.


המשחק הינו תחום העיסוק העיקרי של הילד. מלבד קיום הצרכים הבסיסיים של הילד כגון: אכילה ושינה. וכמובן פעילויות יומיומיות כמו: רחצה, הלבשה, וכו', הילד עסוק מרבית היום במשחקים ופעילויות מגוונות.


אריסטו טען כי: " המשחק הוא האושר, בעשיית דבר שאין לו מטרה".


אריקסון תאר את המשחק כ"חופשה מן המציאות". ורפ טען כי אחד האלמנטים החשובים ביותר של המשחק הוא שבני אדם יוצרים לעצמם עולם בשליטתם.


המשחק הינו מניע פנימי, ילדים משחקים כי הם אוהבים לעשות זאת, התנהגות זאת אינה תלויה בהשפעה של חיזוק מבחוץ. ילדים משחקים מרצונם החופשי,ללא לחץ חיצוני, מבלי שאף אחד ילמד אותם ומבלי לקבל על כך תגמול, כי עצם המשחק כרוך בהנאה והוא הגמול עצמו.


כאמור, המשחק נעשה מתוך הנאה וללא כוונה להשיג מטרה. במהותו הוא נועד לשחק בשביל לשחק. הילד אינו מתעניין בתוצאות המשחק, אלא מתמקד בהנאה שהוא מפיק מהמשחק.


המשחק הדמיוני מאפשר לילד וגם למבוגר לברוח מהמציאות היומיומית וליצור עולם פרטי, בו ניתן לבטא משאלות לב עמוקות.


יחד עם ההבנה כי המשחק במהותו הוא ללא כוונה להשיג מטרה. במשחק קיים היבט התפתחותי רחב . המשחק מעשיר את הילד בכל תחומי ההתפתחות.


תרומת המשחק להתפתחות הילד :


בתחום החשיבה: המשחק מציע עיסוק מעניין. הוא מאפשר בדיקת חפצים ותכונותיהן. למשל: דרך המשחק הוא לומד על מרקמים שונים, גודל, צורה ומשקל. המשחק מפתח קשב סלקטיבי. הוא מעודד התמקדות בדבר מסוים, ושמירה על ריכוז. הוא מקנה מושגים חדשים ומסייע ברכישת ידע. הוא מספק מוטיבציה ללמידה. מעניק הזדמנות לתרגל ולחזק מיומנויות של חשיבה. חשוב לציין שזוהי אחת הסיבות לכך שילדים מאד אוהבים לחזור שוב ושוב על אותו המשחק. המשחק גם מלמד חוקים.


בתחום הרגשי-חברתי: המשחק מהנה. הוא מעודד יצירתיות. הוא משמש כמקור לגיבוש הזהות העצמית. הוא מפתח דימוי עצמי חיובי ומציאותי. הוא בונה יחסים בין אישיים. עוזר לתקשר עם הסביבה. מעניק הזדמנות לשחק תפקידים שונים והוא מלמד להתחלק עם אחרים. ילדים אוהבים לחזור שוב ושוב על משחק מוכר כי זה נותן להם תחושה של ביטחון והצלחה וחשוב לאפשר להם זאת. בנוסף לכך, הוא מאפשר להם להרחיב ולשכלל מיומנויות אותן הם רוכשים כל הזמן.


בתחום התנועתי: המשחק מפתח ומשפר מיומנויות של שיווי משקל, קואורדינציה, זריזות, חיזק שרירים וסיבולת.


בתחום התפיסה: הוא מאפשר התמצאות במרחב, ע"י שימוש מגוון בסביבה הפיזית. הוא מאפשר הבדלה בין דמות ורקע. הפנמה של קביעות צורה (משחקי קופסה). למידת מושגים במרחב, כגון: "מעל", "מתחת", "ליד", "לפני", "אחרי" וכו'. הבנת אפיונים של צורות פשוטות למשל עיגול הוא עגול.


ניקח לדוגמא משחק אהוב בכל גיל: בועות סבון. לכאורה משחק פשוט וזמין. מה מרוויח ממנו הילד:


המשחק בבועות סבון מספק הנאה רבה והתרגשות. אפילו אצל מבוגרים...


בתחום הרגשי הוא יכול לספק משחק נפלא של ילד עם מבוגר או ילד עם ילד. ניתן להשתמש בו ליצירת אינטראקציה חיובית, שימוש בתורות וכו'. הוא יכול לספק חוויה של למידה (כיצד להפעיל את המשחק), וחקירה, כיצד נוצרות הבועות מהמים.


השימוש במתקן מספק מקור לפיתוח המוטוריקה העדינה של הפה, נשיפה ותיאום. המשחק מפתח מעקב עיניים. הוא יכול לאפשר אף פעילות גופנית של ריצה אחר הבועות, תפיסת הבועות דורשת תכנון ותזמון תנועה, יכולה לעודד, טיפוס, זחילה וכו'. בתחום השכלי, מתייחסת למושגי יסוד של צורה, גודל (בועה קטנה ובועה גדולה). יש ואין.

 

הדחף הפנימי של הילד


בכל ילד בעל התפתחות טיפוסית קיים דחף פנימי. הדחף הפנימי של הילד הינו צורך טבעי, המכוון אותו בחקר הסביבה שלו ומניע אותו לחפש תנועות וחוויות חדשות. פעוטות נמצאים בתנועה מתמדת. נוגעים וחוקרים כל דבר. בגיל הצעיר עם הפה ואחר כך עם הידיים. הם בודקים חפצים ללא הפסקה, כדי לראות מה לעשות בהם. כאשר ישנו ילד בעל דחף פנימי נמוך והוא אינו פעלתן, ראויה להישאל השאלה מדוע? (יכולות להיות לכך כל מיני סיבות: מנטאליות, מוטוריות, רגשיות וסביבתיות).


למבוגרים הסובבים את הילד, ישנו תפקיד חשוב, להשתמש במיומנויות ובדמיון, כדי להעניק לילד סביבה משחקית בטוחה ובלתי מאיימת, שבה יכול הילד לכוון את הצמיחה שלו. לדוגמא, הילד ניגש באופן עצמאי לכל חפץ שהוא פוגש ובודק אותו. הוא מתעניין ומגלה: מה אפשר לעשות בחפץ הזה? מה טעמו של החפץ? האם אפשר לשנות את צורתו? איזה רעש אפשר להפיק כשזורקים את החפץ על הרצפה?


עיצוב הסביבה המשחקית


על מנת להציע לילד סביבה נעימה ומעניינת לשחק וללמוד בה, צריך לקחת בחשבון את הנקודות הבאות:


  • האם החפצים בסביבה מושכים את תשומת הלב של הילד?
  • האם הסביבה נותנת לילד אפשרויות בחירה?
  • חשוב שהסביבה המשחקית תכלול חפצים במשקל שונה. לדוגמה: כדורים, קוביות.
  • חפצים לדחיפה, משיכה וגלגול. לדוגמה: צעצועים עם חוט למשיכה, מכסחת דשא או עגלה לדחיפה וכו'.
  • מרחב המאפשר נדנוד, קפיצה, ניתור, זריקה וריצה. לדוגמה, גן שעשועים.
  • חשוב לוודא כי הסביבה מאתגרת ולא מתסכלת.
  • סביבה בטיחותית ומגנה על הילד

 

הסביבה החושית


לסביבה החושית ישנה השפעה על תפקודו של הילד.

מומלץ כי המבוגר המטפל יהיה מודע לסביבה התחושתית בה נמצא הילד ויבחן האם יש בסביבה גרייה חושית מאוזנת.

לדוגמא, האם שילוב של תמונות צבעוניות רבות התלויות על הקיר, קולות הילדים שבחדר והמוסיקה המתנגנת, מסיחות את הילד מלעסוק בפעילות או שאינן מפריעות לו?


ניתן להשתמש במערכות החושים על מנת לעורר או להרגיע את הילד.


כדי לעורר פעוט אדיש, עייף או בעל רמת פעילות נמוכה:


ניתן להשקות אותו במים קרים או לרחוץ את פניו. להשתמש בתאורה טובה. לתת הפסקות בין פעילויות הדורשות מאמץ פיזי. להשמיע מוזיקה קצבית. לעשות פעילויות מעוררות כגון, קפיצה או סיבוב.


כדי להרגיע ילד בעל רמת פעילות גבוהה:


ניתן להשתמש בתאורה נמוכה, להשמיע מוסיקה מרגיעה. לאפשר לילד לשהות בפינה שקטה כגון: קרטון ריק, אוהל קטן, ערסל וכו'.

ניתן לתת חיבוק חזק או להניח את ידיכם בצורה כבדה על כתפיו.

להשתמש בקול רגוע. להפחית את כמות החפצים בסביבה.


לסיכום, בידי המבוגר האפשרות לעודד ולקדם את התפתחותו של הילד. ע"י מתן התנאים המתאימים, ניתן בהחלט להשפיע על התפתחות המשחק והלמידה של הילד. ידוע כי ילדים החיים בסביבה בעלת גירויים מתאימים מצליחים לממש את הפוטנציאל שלהם טוב יותר מילדים החיים בסביבה דלה ולא מותאמת.