טלפון 04-6562041  וואטסאפ 052-2846748
ריפוי בעיסוק לילדים במשגב
A A A

גם אני יכול לגעת

תיאור מקרה של קבוצת תחושה חינוכית-טיפולית


כתבה: נטע אהרוני, מרפאה בעיסוק – "בית שטיין" אלווין חיפה.

(המאמר פורסם בכנס המקצועי- Come to your senses, בטורונטו, באוקטובר 2009)

המאמר מתאר התערבות טיפולית קבוצתית, תוצאותיה והשלכותיהן כפי שבאו לידי ביטוי בעבודה עם פעוטות בעלי צרכים מיוחדים במעון יום שיקומי, בית שטיין, אלווין חיפה. במעון מבקרים פעוטות מגילאי 1-3 הלוקים במגוון הפרעות התפתחותיות, כגון: פיגור שכלי, איחור התפתחותי, pdd, cp, תסמונת דאון וכו'.

ילדים רבים בעלי צרכים מיוחדים מתאפיינים במגוון רחב של קשיים ביולוגיים המעכבים את יכולתם לתפקד בעולם. מאפיינים שכיחים אצל ילדים אלה הינם קשיים בקליטה ,עיבוד ותגובה של מערכות החושים: ראיה, שמיעה, טעם ריח ומגע. קשיים אלה באים לידי ביטוי בהשתתפות הילדים בפעילויות יומיות, במשחק, למידה ויצירת קשרים חברתיים. (גרינספאן ווידר, 1995) קשיים אלו מאפיינים את מרבית מהפעוטות המבקרים בבית שטיין.

בשנת הלימודים הקודמת, בכיתה בת שמונה ילדים עם צרכים מיוחדים, זוהו ארבעה ילדים בעלי קושי ספציפי בהתנסות ומגע בחומרים וטקסטורות שונות. לכל אחד מהילדים ישנו פרופיל סנסורי ייחודי, רקע אחר לבעיה, וקשיים מתלווים שונים. אך ארבעת הילדים הראו תמונה משותפת של תגובתיות יתר, רתיעה, הימנעות וחרדה באזור של מערכת המגע השטחית (טקטילית). כאמור, בנוסף לקושי המשותף, כל ילד התאפיין בקשיים במערכות תחושה נוספות כגון: רגישות יתר לרעש, בררנות בטעמים וריחות, חוסר ביטחון בתנועה וכדומה. כתוצאה מקשיים אלה, עולה לעיתים קרובות קושי בחברות ובניית מערכת של ביטחון הילד בעולם ובסביבה.

הנחת היסוד של הקבוצה התבססה על תיאוריית האינטגרציה הסנסורית הגורסת כי מערכות התחושה פועלות באינטגרציה זו עם זו, וכי דרך התערבות במערכת אחת ניתן להשפיע על מערכות תחושה נוספות (איירס, 1979). ילדים בעלי רגישות יתר מפתחים בדרך כלל מנגנונים של הימנעות, שתפקידם להגן עליהם מחשיפה לגירויים לא נעימים. ילדים אלה יש לחשוף לגירויים השונים בהדרגה, תוך התייחסות אל הקושי שלהם, כיבודו ותוך שיתוף פעולה בין הילד למבוגר. חשיפה הדרגתית לגירוי תקל בעתיד את ההסתגלות של ילדים אלה לגירויים שונים בסביבה (חגי, 2005).

אם כך, בקבוצה זו צורפו ארבעה ילדים בעלי תמונה תפקודית דומה במערכת התחושה השטחית. הפעילות התמקדה סביב חוויות תחושתיות מגוונות בתחום זה.

מודל הקבוצה התבסס על עבודה בצמדים של מבוגר-ילד. בקבוצה השתתפו ארבעה ילדים וארבע מטפלות. כאשר לכל ילד הוצמדה מטפלת קבועה אשר ליוותה אותו בתהליך לאורך כל השנה. המטפלות היו: גננת הגן, שתי סייעות ומרפאה בעיסוק. מבנה הקבוצה היה קבוע וחזר על עצמו מידי שבוע.

הוא כלל:


  • שיר פתיחה המברך כל ילד ומערב מגע במברשת רכה וצבעונית.

 

  • עיסוי ומגע עמוק הניתן ע"י המטפלת לילד, תוך כדי אינטראקציה עם הילד

 

  • משחק במגוון צעצועים מחומרים וטקסטורות שונות

 

  • התנסות ופעילות בחומר שמידי ארבע פגישות מתחלף

 

  • שיר סיום


הפעילות התבצעה בחדר טיפולים צמוד לכיתת הילדים (חדר בו משתמשים הילדים לצורך פעילויות נוספות) על מזרונים.

הקבוצה נפגשה אחת לשבוע למשך כחצי שעה במשך כתשעה חודשים.


האמצעים התחושתיים בהם השתמשה הקבוצה היו צעצועים, וחומרים אשר שולבו גם בפעילות השוטפת בכיתה.

תיאור הילדים שהשתתפו בקבוצה (שמות בדויים) :



כל הילדים הינם בטווח הגילאים של שנתיים וחצי עד שלוש.

ים - הינו מאובחן כסובל מהפרעת קשר ותקשורת (Pdd) ומתאפיין בקשיים משמעותיים בויסות חושי הבאים לידי ביטוי בתגובתיות יתר. הילד מגלה רגישות גבוהה לרעשים ולכן קשה לו מאד לשאת רעשים וקירבה לילדים האחרים. בנוסף הוא מגלה רתיעה והימנעות משמעותיים ממגע בחומרים ומרקמים שונים. הימנעות זאת מגבילה אותו במשחק והתנסות המאפשרת למידה והתפתחות. מגע עמוק ועיסויים מסייעים לילד זה להיות בנוכחות ובקשר.

טום- ילד בעל עיכוב התפתחותי, איחור משמעותי בשפה ובדיבור וכמו כן בעל תגובתיות יותר למגע בתחושות בעיקר במרקמים רכים, לחים ודביקים. בנוסף הוא בררן מאד במזון, ובעל טווחי קשב וריכוז קצרים.

מוני – הינו ילד המגיע ממשפחה בעלת קשיים תפקודיים חמורים ומרקע סוציו אקונומי קשה. הוא מוגדר כבעל איחור התפתחותי. במהלך השנה גילינו, כי הקושי המרכזי הינו רגשי וקשיי ההסתגלות והדפוס ההימנעותי נבעו בעיקר מחרדה. הפעילות הקבוצתית המאפשרת התנסות בסביבה בטוחה ובתיווך של איש צוות תומך סייעה לנו להכיר וללמוד את הילד ולהבין כי הקושי בהשתתפות נובע ממרכיב רגשי נפשי ולא מבעיית ויסות ראשונית. עם זאת הוא זקוק לגרייה תחושתית חיובית אינטנסיבית לצורך התפתחותו ולכן הוא הפיק רבות מהקבוצה.

אלי- הינו ילד בעל מבנה מוח אב- נורמלי ופיגור שכלי ובהתאם לכך הן הפרופיל החושי שלו והן תפקודו מושפעים מכך. גם הוא זקוק להתערבות תחושתית לצורך גרייה ,ויסות חושי והתפתחות.

מהלך הקבוצה, תוצאותיה והשלכותיה :



במשך השנה נצפו תהליכים אישיים וקבוצתיים אשר התרחשו בקבוצה. באופן כללי, ניתן לומר כי כל אחד מהילדים עבר תהליך משמעותי של שינוי והסתגלות שבא לידי ביטוי הן בהשתתפותו בקבוצה והן מחוצה לה. להערכת הצוות המטפל, המבנה הקבוע והמוכר לילדים סייע להם לחוש ביטחון, ולפתח במשך הזמן יכולות הסתגלות טובות יותר. כמו כן, המסגרת הקבועה אפשרה ללמוד על כל ילד ולעבור איתו תהליך משמעותי מתפתח ומעמיק. מכיוון שהפעילות היתה ממוקדת וחזרתית ניתן היה להבחין בשינוי שחל בהתנהגות הילדים מפגישה לפגישה.

כתוצאה מהפעילות הקבוצתית הראו הילדים שיפור בהשתתפות באינטראקציה בינאישית ובמשחק, למידה ויצירה. אצל כל אחד מהילדים ניתן היה להצביע על שינוי ניכר בהתנהגות:

ים- הילד עם הפרעת הקשר והתקשורת התקשה מאד בתחילת השנה להיות נוכח בקבוצה. להערכת הצוות, הקושי נבע בין היתר מהרעש וההמולה שאפיינו את הקבוצה בתחילתה. למעשה הוא היה בוכה הרבה ובמפגשים הראשונים התקשה לשאת את קולות הילדים. כמעט בכל פגישה היה יוצא החוצה וברובה לא השתתף. בנוסף, כשהשתתף, הוא נהנה מאד העיסויים אך גילה רתיעה מקרם הגוף שהוצע לו.

במשחק בצעצועים התחושתיים, היה בוחר משחק אחד קבוע ומשתמש בו באופן מאד מצומצם. בחומרים שהובאו לא הסכים לגעת והיה מתרחק באופן פיזי מהקבוצה. במשך הזמן הסתגל ים לקבוצה. הקושי להיות נוכח בה הלך ופחת עד שהגיע למצב שהוא משתתף בכל הפעילות, ללא בכי, מחובר וקשוב למתרחש סביבו. בהדרגה החל להסכים לקבל מגע בכל גופו ולא רק בכפות רגליו וידיו . הוא גם הסכים ואף נהנה מתחושת קרם על גופו וכיום הוא אף מבקש זאת בעצמו. מגוון הצעצועים בהם הוא משחק הלך וגדל וכיום הוא מסכים למגע במגוון של טקסטורות שונות. במהלך הקבוצה התגלה כי למגע עמוק ולחיצות על גופו ישנה השפעה מרגיעה ומשמעותית. ב

תחילה כל השתתפותו היתה קבלת מגע רב מהמטפלת שלו והוא מיעט לקחת חלק בשאר הפעילות. עם הזמן כמות המגע פחתה והוא השתתף יותר בפעילות עצמה. תהליך דומה קרה בחשיפה ובחקירה של חומרים המתחלפים. בפגישות אחרונות שיחק עם שאר הילדים בכל חומר שהוצע לו. בגן, הבחין הצוות כי הוא יותר מתקרב לילדים ומוכן יותר להשתתף בפעילויות יצירה ומשחק שונות. כמו כן החל לאהוב תחושה של מים זורמים שלפני כן הרתיעו אותו.

טום- בתחילת השנה היה מרבה להתרחק פיזית מהפעילות נראה היה כי הדבר נובע מהרתיעה והחשש שלו מההתנסויות השונות. הוא גם היה מרבה להגביר את טון הדיבור שלו עד כדי צווחות (שהפריעו מאד לים). הוא התקשה לקבל עיסוי והסכים רק למגע בכפות רגליו. הוא סירב בכל תוקף לגעת בקרם. בצעצועים היה בוחר מברשת קבועה גסה במיוחד ומבריש את כפות רגליו. כשמטפלת היתה מקרבת אליו כדור קוצים רך היה בורח, כנ"ל לגבי בובת פרווה. עם הזמן, גילתה המטפלת שלו דרכים לקרב אותו להשתתפות.

היא השתמשה בעקרונות של משחק, וחשיפה הדרגתית. כמו כן, למדה לכבד את צרכיו ולא לכפות עליו פעילות מאיימת. היה ברור כי גם לאלמנט הזמן וההדרגתיות ישנה השפעה חשובה. המטפלת למדה, כי כאשר היא מאפשרת לו שליטה בנעשה הוא מסוגל לפעול באופן יותר מסתגל. במשך הזמן הראה טום יכולת הסתגלות טובה יותר. הוא החל להתרחק פחות מהפעילות ויותר ליהנות ממנה. הוא הסכים לגעת בחומרים שלפני כן לא נגע בהם. ה

צוות ראה זאת גם בפעילות בגן, למשל כשהסכים לגעת בצבעי ידיים. בשיחת סיכום עם ההורים דיווחה אימו של טום כי היא רואה שינויים דומים, למשל שהוא פותח כיום את מגירת הצעצועים ומוציא ממנה משחקים ללא חשש כבעבר או שהוא מלטף את האוגר שלו ממנו נרתע עד כה. בנוסף היא תיארה שיפור בביטחונו עצמי ובריכוז שלו וקישרה זאת להסתגלות התחושתית שחווה.



מוני- בתחילת השנה היה נראה כי מוני סובל גם הוא מתגובתיות יתר תחושתית. הוא התקשה להסתגל לשגרת הגן ולהשתתף בפעילויות השונות והרבה לבכות. בקבוצה עצמה, היה נצמד למטפלת שלו ופעמים רבות היה יוצא מהחדר כשהוא בוכה בכי חזק. לאחר כמה פגישות התרגל לפעילות והחל להשתתף בה עם פחות חשש.

מוני נהנה מאד מהעיסויים עם הקרם ונראה היה כי המגע והקשר עם המטפלת חשובים מאד עבורו אף מבחינה רגשית. כשהחרדה פחתה הוא החל לגעת ולהשתמש במגוון הצעצועים ללא מניעה. פעילות זו שימשה עבורו כגרייה העשרתית החשובה מאד להתפתחותו על רקע חסך סביבתי ממנו מגיע. גם בחומרים נגע ברצון ואף היווה מודל לחיקוי עבור שאר חברי הקבוצה. במשך הזמן הראה מוני שיפור בביטחונו העצמי לפעול בקבוצה ואף ליזום משחק עם הילדים האחרים.

אלי- גם במקרה של אלי נצפה שינוי משמעותי ביכולת לגעת ולהתנסות במגוון חומרים. גם עבורו, מבנה הקבוצה הקבוע והצפוי מראש והצעצועים המוכרים סייעו להפחית את החרדה ובהדרגה הוא החל יותר ויותר להתנסות באופן חופשי בטקסטורות השונות. הצוות תיאר גם ירידה כללית בחרדה ושיפור משמעותי בביטחון העצמי ובתנועה שלו. אלי הפך מילד פאסיבי וחסר יזימה לפעיל ומשתתף יותר. הוא החל גם ליזום יותר קשר חברתי עם ילדי הגן.

תיאור התהליך הקבוצתי :

ברמה הקבוצתית, בתחילת התהליך, התקשו הילדים להיכנס לחדר, לקח זמן להתחיל את הפעילות והיו הרבה רחשים. הרבה בכיות נשמעו ולא פעם יצא ילד או שניים מהפעילות. הפעילות התמקדה רבה יותר בתוך הצמדים וכמעט לא הייתה אינטראקציה בין הילדים. במשך הזמן נוצרו יותר שקט וסדר בקבוצה.

פחות בכיות ויותר שלווה. הפעילות המוכרת נעשתה יותר זורמת וברורה לילדים. עם הזמן החלו הילדים להתעניין יותר בנעשה לידם. החלו ליזום פניות והתנסות משותפת עם חבריהם לקבוצה. האינטראקציה החברתית הפכה להיות יותר קבוצתית ופחות בין המטפל לילד.

כתוצאה מקבוצת התחושה, עלתה רמת המודעות לתחום התחושתי בקרב צוות הגן. הדבר בא לידי ביטוי מבחינת כמות הגרייה התחושתית שהוכנסה לשגרת הגן. במהלך השנה נוספו פעילויות דומות לזו של הקבוצה לחיי היום יום של הגן. למשל מתן יותר עיסויים לילדים שצריכים זאת על בסיס יום יומי, או פעילויות רבות יותר הכוללות התנסות תחושתית הדרגתית ומגוונת.

הפעילות הקבוצתית במבנה זה אף יצרה תהליך של למידה אצל הצוות המטפל. תוך כדי החוויה עם הילדים עלו נושאים הקשורים בטיפול כגון: פיתוח רגישות כלפי הילד וצרכיו, העצמת הילד, רצונותיו, יוזמותיו והבעת צרכיו. אינטראקציה בינאישית: קשר עין עם הילד, הקשבה והתכוונות. הצוות למד להתבונן בצרכי הילד, מה נעים לו, אלו תחושות הוא מעדיף מה עוזר לו להתקרב ולהרגיש בטוח, ומה מרחיק אותו.

אילו אסטרטגיות עוזרות לו להיות מוכן להתנסות, ולפתח יכולת הסתגלות. כיצד המטפל יכול להציע לילד להתנסות באופן שיאפשר לו להעיז להיות שם, מתן כבוד לקצב האישי של הילד. בנוסף, נוצרה הבנה מעמיקה יותר של הילד ממבט של קשיים בויסות חושי. העשייה הצוותית המשותפת תרמה להגברת שיתוף הפעולה של הצוות החינוכי והריפוי בעיסוק וסייעה לשיפור הקשר המקצועי וליצירת שפה טיפולית משותפת.



רשימה ביבליוגרפית

  1. ד"ר גרינספן, ס. & ד"ר ווידר, ס. (1995). ילדים עם צרכים מיוחדים. ישראל: "קוראים" הוצאת ספרים בע"מ.
  2. חגי, ע. (2005). ילד שלי מיוחד. ישראל: מודן הוצאה לאור בע"מ.
  3. Ayers, A.J. (1979). Sensory Integration and the Child, western psychological Services (DDR)